<h1>ראב"ן סימן ר"ע</h1>
<h2>דף עו:</h2>
נשבר העצם האמצעי או העליון ורוב בשר קיים שלא נשבר עמו זה וזה מותר האבר והבהמה, ואם נשבר רוב בשר עם העצם טרפה. ועור מצטרף לבשר לרוב ואפילו יוצא העצם לחוץ אם עור ובשר חופין את רוב עביו ורוב הקיפו שלא נשבר הבשר עם עצם רובו (או) [אלא] מיעטו ולפי שהעצם צידו א' עב וצידו אחד קלוש ורוב עביו פחות מרוב הקיפו ורוב עוביו מכוסה וגם רוב הקיפו של עור ובשר קיים האבר נמי מותר ובודקין אותו כאשר כתבתי למעלה [נ"ז.] גבי עוף, ואם נשבר רוב בשר עם העצם אסור האבר והבשר. ואם בארכובה הנמכרת עם הראש נשבר ויוצא, אם עור והבשר חופין את רובו שרוב הבשר קיים מותר גם האבר גם הבהמה, ואם אין רוב בשר קיים האבר אסור משום אבר מן החי והבהמה מותרת וכן אם לא יצא, ואפילו נשבר מן העצם היוצא חתיכה ממנו ונפלה הוי כאילו איתיה שאם רוב בשר קיים כשירה. ועוף שעורו רך אפילו נשבר כל הבשר ורוב העור קיים הוי עור כבשר, אבל בהמה שעורה קשה בעינן בשר רובו ועור משלימו. אמר עולא א"ר יוחנן עור מצטרף לבשר לחיפוי רוב העצם הנשבר, א"ל ונימא מר עור משלים לבשר לחומרא, פירוש כגון שהבשר חופה חצי העצם והעור משלימו לרוב ולא תאמר עור (משלימו) [מצטרף] לבשר ואפילו חצי בחצי, ומסתברא עור משלים לבשר לחומרא. גידין הרכין החופין רוב העצם טרפה כי אינן חשובין כבשר, אע"פ שאמר ר' יוחנן גידין שסופן להקשות נימנין עליהן בפסח כלומר כבשר הן חשובין, חלק עליו ריש לקיש כמפורש בפסחים פרק כ"צ את הפסח [פ"ד.]. וא"ת מה איכפת לן מדר"ל פליג עליה, וקיימ"ל הילכתא כר"ל בהני תלת וזו ההלכה אינה מהם וממילא שמעינן דהילכתא כר' יוחנן בהא, הא אמרי' בה הדר ביה ר' יוחנן לגבי ר"ל ואמר בהעור והרוטב [קכ"ב:] בהלכה ועור הראש של עגל הרך אל תקניטני שבלשון יחיד אני שונה אותה.
וכל זה שאמרנו אינו נוהג אלא ברגלים האחרונים אבל ברגלים הראשונים הנקראים יד בין נשברו בין נחתכו אפילו לגמרי כשירה הבהמה והאבר אסור, ואם עור ובשר חופין את רובו אף האבר מותר.
<h2>דף עז.</h2>
ודין נשבר העצם ויצא לחוץ אע"פ דאישתקיל קורטיתא מיניה הכשרו בבשר החופה את רובו. פירוש מתלקט כגון שיהיה הבשר משיר מעט במקום זה ומעט במקום זה ואם תקבצנו יהיה רוב. מתמסמס כל שהרופא וכו'. (מסרוסס) [מתרוסס] כדמתרגם מכה טרייה [ישעיה א'] מרססא. ולא פשטינהו רבא הני כולהו ולחומרא עבדינן ואסרינן. והיכא דקנא ריר, פירוש במקום שנמשך בעצם ריר ומילא מקום השבר שהריר בתוך העצם חשוב כבשר. איבעיא להו ניקב אותו בשר החופה את השבר נקב שיש בו חיסרון מהו, את"ל כיון דיש בו חיסרון לא סתים נקלף מעל העצם שאינו נדבק לו מהו, ואת"ל אע"ג דנקלף הדר בריא וסתים ניטל שליש התחתון של בשר החיה סמוך לעצם מהו מי הדר בריא או לא. ובעי למיפשטא מדר' יוחנן דאמר עור הרי הוא כבשר אלמא אע"ג דהבשר ניטל תחת העור העור מגין, ודחי דילמא דר' יוחנן מיירי דקנא משכא דידיה מקום שאין בשר בין עור לעצם כגון במקום צומת הגידין ולמטה ממנו ברכובה הנמכרת עם הראש דכיון דליכא בשר סתים, אבל במקום בשר לא סתים עור, וכיון דנדחה תירוצא נ"ל בין נקלף בין נסדק בין ניקב כולהו לא מגין. ונקדר כמין טבעת שנשבר הבשר והעור סביב לעצם כמין טבעת סביב סביב ולא חסר כלום, אם קנא גרמא דידיה שמלא מוח דכי מסרטו בעצם מעלה ארוכה כשירה.
